התחלת טעימות אצל תינוקות - איך לעשות זאת נכון? חלק ב'

מארוחות של ממש ועד Finger Food

• כאשר הפעוט כבר החל להתרגל לארוחות בשעות קבועות, וטעם מאכלים שונים בכמות קטנה, אפשר להתחיל בארוחות המכילות מגוון מזונות, וכך להעשיר את התפריט התזונתי שלו
• חשוב להמשיך ולהקפיד על מאכלים במרקם נוח ללעיסה ולבליעה, ולזכור שבשלב זה מערכת השיניים של הפעוט עדיין לא שלמה
• אין לספק לפעוט מאכלים מסוכנים אשר יכולים לגרום לחנק (אגוזים, שקדים), ועד אחרי גיל שנה גם דבש וחלב ניגר אסורים
• לאחר גיל שנה יוכל הילד להתחיל לאכול (כמעט) הכול, בגדלים ובמרקמים מתאימים, כולל Finger Food לסוגיו.

בכתבה הקודמת התרכזנו בשני השלבים הראשונים של תהליך התחלת הטעימות עבור תינוקות – תהליך שהתרכז בעיקר בהדרגתיות, בבחינה זהירה ובאכילה מבוקרת, שמאפשרת לפעוט להתרגל לבליעת מזון, למערכת העיכול שלו להתרגל לשינוי ולהורים להבין מה הוא אוהב ולמה הוא, חלילה, אלרגי או רגיש. כעת אנחנו עוברים לחלק השני של התהליך, שבו כבר אפשר להתחיל לספק לפעוט ארוחות של ממש – עד לשלב שבו יוכל לאכול כמעט הכול.

מתחילים בארוחות מגוונות שלב #3

בשלבים הראשונים התעסקנו בעיקר בבחינת תגובותיו של הפעוט לאוכל – ההיכרות הראשונית עם הטעמים, עיכול המזון ועוד. בתהליך זה חשוב היה להפריד בין המזונות, גם כדי לא להעמיס על הקיבה וגם כדי לבחון אלרגיות אפשריות, כאמור. כעת אפשר להתחיל, בהדרגה כמובן, בארוחות מגוונות יותר.

בדרך זו אפשר להעניק לפעוט כמה מאבות המזון יחד, למען העשרת התפריט התזונתי שלו. אפשר גם לעבור מטחינה של המזון למעיכה שלו במזלג בלבד, או לחיתוך לפיסות קטנות יחסית וקלות לבליעה. זהירות: חשוב כמובן להקפיד שלא לתת לפעוט מאכלים מסוכנים שהוא עלול להיחנק מהם, כמו אגוזים (בכל צורה שהיא), פופקורן, ענבים שלמים או מזון במרקם של אבקה. מן הצד השני, חשוב מאוד לספק לפעוט את הערכים התזונתיים שקיימים באגוזים, ולכן ממרח אגוזים או ממרח שקדים, יכולים להתאים מאוד.

הגיוון יכול להביא גם לשילוב מאכלים בריאים נוספים, כדוגמת שומשום - בתצורתו כטחינה נוזלית, אשר תשמש תוספת לצד ירק, לדוגמה. גם טבילה של פנים הלחם ברוטב עגבניות מבושל או במיץ עגבניות טריות יכולה להיות רעיון מצוין מבחינת הערכים התזונתיים שיקבל הפעוט.

במידה והפעוט מתמודד בהצלחה עם אוכל מעוך וחתיכות קטנות, ניתן להתחיל במזונות 'הרפתקניים' יותר, כמו דגים – כמובן תוך שימת לב שהחתיכות הקטנות לא מכילות עצמות, וכמו כן להוסיף מזונות אשר נחשבים אלרגניים יותר כמו אבוקדו, חמאת בוטנים, ביצים. טונה מקופסת שימורים, למשל, יכולה להתאים, גם בשל הטעמים החדשים שהיא מציעה וגם בשל הצורה שבה היא מסופקת. שלב זה נמשך לרוב עד לגיל שנה.

עוברים לאוכל 'האמיתי' שלב #4 ואחרון

בשלב מסוים, לאחר שהילד התרגל לאכול בשעות קבועות ונהנה מגיוון בצלחת, אפשר אט־אט לעבור למאכלים מוצקים יותר, אך כמובן עדיין רכים יחסית (חשוב לזכור שאנחנו נמצאים בשלב שבו שיניו של הילד עדיין צומחות, והוא לא נהנה ממערכת שיניים מלאה). פסטה בצורות פשוטות יותר ללעיסה ולבליעה ומבושלת היטב, למשל, בתוספת רוטב אהוב, תהיה מצוינת.

מזונות Finger Food פשוטים כמו לביבות גבינה או ירקות, קציצות רכות, פרוסות לחם עם ממרח אהוב, לחמניות רכות, קוביות גבינה קטנות ואף רצועות חזה עוף מבושלות או מטוגנות. למעשה, בגיל זה יכול הילד לאכול כמעט הכול, ומגיל שנה יוכל גם לאכול דבש (אם כי לא כדאי למהר ועדיף להמתין ככל הניתן) ולשתות חלב ניגר. שלב זה מתחיל מגיל שנה.

בשני המקרים נזכיר כי חשוב לדאוג לכך שהילד יצרוך גם נוזלים: בתקופת ההנקה או 'ארוחות' התמ"ל אין סכנה כזו, שכן הפעוט מקבל את כל הנוזלים הזקוקים לו בדרך זו, אך ככל שהוא גדל כך הוא עובר למזון מוצק יותר ונוזלי פחות. לכן, לצד הארוחה – כבר בשלב השני, בהתאם לשיעור המזון המוצק שהוא אוכל – יש להקפיד על צריכת נוזלים. בגיל קטן רצוי שלא לספק לילד שתייה ממותקת, כדי לא להרגיל אותו לכך. מים הם המומלצים ביותר.

 

לחזרה לחלק הראשון של הכתבה