חיסונים לתינוקות - המדריך המלא
מהרגע שבו תינוק מגיח לאוויר העולם, גופו מתחיל להסתגל לעולם החדש והוא מתחיל ללמוד את סביבתו. למרות שיש בגופו נוגדנים שקיבל מהאם במהלך ההריון או דרך חלב האם, מערכת החיסון שלו עדיין אינה בשלה ורק הזמן יסייע לו לצבור נוגדנים נגד מחלות שונות.
מהי החשיבות של מתן חיסונים לתינוק?
מאחר וישנן גם מחלות מסוכנות שגופו עוד לא יודע כיצד להלחם בהן לבד הוא מקבל את ההגנה באופן מלאכותי דרך חיסונים. החיסונים עשויים למנוע הידבקות במחלות שונות או לחלופין להפחית משמעותית את התסמינים שלהן כך שלא יהוו סכנה.
מהם חיסוני השגרה המומלצים לכל ילד על פי המלצות משרד הבריאות?
מצורפת טבלה לנוחיותכם
גיל / חיסון | דלקת כבד B |
"מחומשת" אסכרה (דיפטריה שעלת שיתוק ילדים (פוליו)
|
המופילוס אינפלואנצה b | פנוימוקוק | נגיף רוטה |
"מרובעת" חצבת חזרת אדמת אבעבועות רוח |
דלקת כבד A (הפטיטיס) | נגיף פפילומה | שפעת* |
בלידה בבית החולים | מנה ראשונה | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- |
חודש | מנה שניה | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- |
חודשיים | ---- | מנה ראשונה | מנה ראשונה | מנה ראשונה | מנה ראשונה | ---- | ---- | ---- | ---- |
4 חודשים | ---- | מנה שניה | מנה שניה | מנה שניה | מנה שניה | ---- | ---- | ---- | ---- |
6 חודשים | מנה שלישית | מנה שלישית + חיסון פוליו bOPV | מנה שלישית | ---- | מנה שלישית | ---- | ---- | ---- | מספר המנות (1 או 2) יקבע לפי גיל הילד וקבלת החיסון בעבר |
12 חודשים | ---- | מנה רביעית | מנה רביעית | מנה שלישית | ---- | מנה ראשונה | ---- | ---- | ---- |
18 חודשים | ---- | חיסון פוליו bOPV | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה ראשונה | ---- | ---- |
24 חודשים | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה שניה | ---- | ---- |
6 שנים (כתה א') |
---- | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה שניה | ---- | ---- | ---- |
7 שנים (כתה ב') |
מנת דחף | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה אחת | |
8 שנים (כתה ג') |
---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה אחת |
9 שנים (כתה ד') |
---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | מנה אחת |
13 שנים (כתה ח') | ---- | מנת דחף (ללא פוליו) | ---- | ---- | ---- | ---- | ---- | שתי מנות | ---- |
פירוט והסבר על כל חיסון, כולל תופעות לוואי אפשריות לחיסון:
חיסון "מחומשת" (DTaP+IPV+Hib)
חיסון "מחומשת" ניתן בשנה הראשונה לחיי התינוק, בארבעה מועדים: גיל חודשיים, ארבעה חודשיים, שישה חודשים ושנה. המנות האחרות הן חיסון Tdap-IPV בכיתה ב' וחיסון Tdap בכיתה ה'. את החיסון מקבלים הילדים בזריקה לתוך השריר, ותופעות הלוואי שלו נחשבות לפשוטות באופן יחסי: אודם ונפיחות וכאבים במקום ההזרקה ובמקרים יותר נדירים כאבי ראש, בחילות, הקאות, אי שקט, ירידה בתיאבון.
החיסון ניתן כתרכיב משולב ומספק הגנה בפני חמש מחלות:
-
אסכרה (דיפתריה, D) – המחלה נגרמת עקב חיידק המוצא את מקומו באזורים שונים בגוף (במיוחד בשקדים) ועלול לגרום לדלקות, לנפיחות, לכאבי גרון עזים, לחום גבוה ובמקרים קיצוניים לפגיעה בשריר הלב, לנזק מוחי או לחנק. מאז שנת 2000 לא ידוע על מקרי דיפתריה בישראל כלל.
-
פלצת (טטנוס, T) – המחלה, הנגרמת עקב רעלן המופרש על ידי חיידק Clostridium Tetani, עלולה לעבור דרך פציעות עמוקות בעור או טיפול לקוי בחבל הטבור אצל תינוקות (סיכון שקיים בעיקר במדינת מתפתחות), אך לא מאדם לאדם. זוהי מחלה קשה, שתסמיניה כוללים התכווצויות שרירים עזות עד כדי שיתוק, ושסכנת המוות בה מוחשית מאוד. החדשות המעודדות הן שהחיסונים העלימו אותה כמעט לחלוטין, כאשר משנת 2001 התגלו על פי נתוני משרד הבריאות שני מקרים בלבד של פלצת.
-
שעלת א-סלולרית (פרטוטיס, aP) – שעלת אסלולרית באה לידי ביטוי בהתקפים חוזרים ונשנים של שיעול עוויתי חמור, שעלולים להיות מלווים עם אודם או הכחלת הפנים, הקאות, הפרשות ריר מאסיביות ועוד. המחלה נחשבת למורכבת ולמסכנת חיים בקרב תינוקות עקב סיבוכים חמורים ביניהם הפסקות נשימה, דלקת ריאות או דלקת במוח. החיסונים (הניתנים לתינוקות ולנשים בהריון) הפחיתו משמעותית את השכיחות של שעלת באוכלוסייה, אך לא העלימו אותה לחלוטין, ובשנים האחרונות יש עלייה מסוימת בשכיחות השעלת בישראל.
-
המופילוס אינפלואנזה b (Hib) – המופילוס אינפואנזה b נגרמת עקב חיידק בדרכי הנשימה העליונות, שעלול לעבור מאדם לאדם במהלך שיעול, עיטוש, מגע וכן הלאה. המחלה מופיעה לרוב עד גיל חמש ועלולה לגרום לסיבוכים דוגמת דלקת קרום המוח, דלקת ריאות וזיהום בדם, עם אפשרות לפגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים או לסכנת תמותה במקרים החמורים. בזכות החיסונים, יש פחות מעשרה מקרים של המחלה בישראל בשנים האחרונות.
-
שיתוק ילדים מומת (פוליו, P) – מחלת הפוליו, הנקראת על שם הנגיף שגורם לה, עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים ולתסמינים דוגמת כאבי ראש וגרון, חום גבוה ושלשולים. אצל כ-2% מהחולים עלול להיווצר שיתוק שרירים בלתי הפיך, המציב סכנה לנכות ולמוות. פוליו הייתה בשנים עברו מחלה נפוצה, אבל בעקבות החיסונים שהוכנסו ב-1957 ירד היקף המחלה, וככל הידוע לנו מאז 1989 לא היו מקרי פוליו בישראל.
חיסון "מרובעת" (MMRV), או למעשה חיסון "משולשת" בשילוב חיסון נגד אבעבועות רוח. את חיסון ה"מרובעת" מקבלים בשתי מנות: בגיל שנה ובכיתה א', בזריקה מתחת לעור. תופעות הלוואי נדירות יחסית וכוללות אודם וכאבים באזור מתן הזריקה, תסמינים כלליים כגון חום או פריחה (כ-12-5 ימים לאחר החיסון) ובאחוז קטן של מקרים גם דלקת בדרכי הנשימה, שלשולים והקאות, עייפות וחוסר שינה, עצבנות, הגדלה של בלוטות הלימפה והרוק ועוד.
החיסון מיועד לספק הגנה מפני ארבע מחלות:
-
חצבת (Measles) – מחלה נגיפית מדבקת מאוד, שעלולה לגרום לתסמינים דוגמת דלקת גרון או עיניים, חום, שיעול, נזלת ופריחה, ובמקרים המורכבים לנזקים לדרכי הנשימה ולפגיעה מוחית. החיסון נגד חצבת במסגרת חיסון ה"מרובעת" הוא בעל יעילות גבוהה של כ-97% אחרי המנה השנייה. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה משמעותית במקרי החצבת בישראל, גם בשל התנגדות של אנשים מסוימים לחיסון, וכיום יש בשנה אלפי מקרי חצבת.
-
חזרת (Mumps) – מחלת החזרת עלולה לבוא לידי ביטוי בנפיחות בלוטות הרוק ובסיבוכים דוגמת דלקת באשכים בגברים או דלקת שחלות ושדיים אצל נשים. זאת לצד תסמינים כלליים, ביניהם כאבי ראש וירידה בחום הגוף, וסיבוכים שונים (בעיקר אצל מבוגרים). כיום חזרת אינה נפוצה, אולם החיסון חשוב על רקע העובדה שלא קיים למחלה טיפול יעיל.
-
אדמת (Rubella) – אדמת באה לידי ביטוי בתסמינים דוגמת נפיחות בבלוטת הלימפה, פריחה עורית בגוון ורדרד, חום, דלקת עיניים, כאבי פרקים ועוד. סיבוכי המחלה כוללים את דלקת המוח (בעיקר בקרב מבוגרים) ואירועי דימום (ילדים), כשנשים החולות באדמת עלולות לסבול ממומים שונים בעובר, מסיבוכי לידה או מתסמונת אדמת מולדת. אם לפני כמה עשורים מחלת האדמה הייתה שכיחה מאוד, עם עשרות אלפי מקרים בשנה, בעקבות החיסונים המספר ירד בהדרגה ומשנת 1993 לא דווח על מקרי אדמת.
-
אבעבועות רוח (Varicella) – ממחלות העור השכיחות ביותר. היא מתבטאת בפריחה באזורים שונים – תחילה בקרקפת, ולאחר מכן בכל חלקי הגוף – המתחילה בצורת נגעים אדומים והופכת לשלפוחיות מלאות נוזלים. לאבעבועות רוח ייתכנו סיבוכים דוגמת דלקת ריאות, זיהום בעור, דלקת מוח, דימום ועוד, כשמקרים קיצוניים מציבים את החולה בפני סכנת חיים. מדי שנה יש לא מעט מחלות ואשפוזים בעקבות אבעבועות רוח, אם כי אנחנו עדים לירידה משמעותית מאז שחיסוני אבעבועות רוח הוכנסו לשגרת החיסונים ב-2007.
חיסון נגד חיידקים פנוימוקוקים (PCV)
חיסון זה מספק הגנה בפני 13 זנים של חיידק הפנומוקוק, שנפוץ אצל ילדים – בעיקר בשנה הראשונה לחייהם - ועלול לגרום לסיבוכים דוגמת דלקת קרום המוח (שעלולה לגרום לנכויות או למוות), דלקת ריאות, זיהום בדם, חום, תיאבון ירוד ועוד.
החיסון ניתן בהזרקה לשרירי הירך, בשלושה מועדים בשנה הראשונה לחיי התינוק: בגיל חודשיים, בגיל ארבעה חודשים ובגיל שנה (במקרה של ילדים בקבוצת סיכון, ייתכנו מנות נוספות). קיימות לעיתים תופעות לוואי מקמיות קלות, תופעות כלליות ובמקרים נדירים פרכוסי חום, רגישות יתר, פריחה אלרגית או הפסקות נשימה בקרב פגים.
חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B (Hepatitis B)
דלקת כבד נגיפית מסוג זה נגרמת על ידי נגיף מסוג B, שעלול להביא למצבי חום, הקאות, עייפות, חולשה ועוד. היא אינה כוללת לרוב תסמינים בקרב תינוקות וילדים, אולם הם עלולים להפוך להיות נשאים כרוניים ובכך להדביק אחרים או לסבול מסיבוכי המחלה: ביניהם סרטן הכבד או דלקת כבד כרונית.
כיום יש ישראלים רבים המוגדרים כחולים או כנשאים של הפטיטיס B, אולם אין ספק שהחיסון הפחית משמעותית את שכיחות המחלה.
החיסון (הזרקה לתוך השריר) ניתן מיד לאחר הלידה, ולאחר מכן בגיל חודש ובגיל שישה חודשים, והוא נחשב לבטוח בכל קנה מידה. תופעות הלוואי הן תסמינים מקומיים וכלליים די סטנדרטיים, והסיבוכים הנדירים מאוד כוללים פגיעה במערכת העצבים, הגדלה של בלוטות הלימפה או שיבוש תהליך ייצור טסיות הדם.
חיסון נגד דלקת כבד נגיפית A (Hepatitis A)
דלקת כבד נגיפית מסוג A עלולה לגרום לתסמינים דוגמת חום, כאבי ראש, כאבי בטן, עייפות, בחילות, הקאות או למחלת הצהבת. הסיבוכים, במקרים החמורים, כוללים פגיעה מהותית בכבד עד להרס מוחלט שלו. החדשות המעודדות הן שמאז שהחיסון נגד הפטיטיס A הוכנס לתוכנית החיסונית הכללית, בשנת 1999, חלה ירידה משמעותית בהיקף המחלה: מכ-4,000-2,500 מקרים בשנה עד לכ-100 מקרים בלבד.
החיסון ניתן בגיל שנה וחצי ובגיל שנתיים, בהזרקה דרך השריר. תופעות הלוואי המקומיות והכלליות נוטות לחלוף תוך יממה אחת בלבד ונחשבות לקלות.
חיסון נגד נגיף הרוטה (ROTA)
מחלת רוטה בולטת בתקופת הדגירה הקצרה שלה, הנמשכת בדרך כלל פחות מיומיים. היא עלולה לפגוע בפעילות המעיים, לגרום לאובדן משמעותי של נוזלים עקב הקאות ושלשולים ועקב כך מעמידה את התינוק בפני סכנת התייבשות. טרם תחילת החיסון בישראל היו אלפי מקרים בשנה, אולם כיום מדובר באחוז מצומצם מאוד.
החיסון בפני נגיף הרוטה ניתן בצורה של טיפות, דרך הפה, בשלוש מנות: גיל חודשיים, ארבעה חודשים ושישה חודשים. בדרך כלל לא תהיינה תופעות לוואי, כשהתסמינים האפשריים הם בעיקר שלשולים, הקאות או אי שקט לאחר כל מנה. שימו לב שהחיסון אינו מתאים לתינוקות עם פגיעה מולדת או נרכשת במערכת החיסונית, כמו גם כאלו הסובלים ממצב של התפשלות המעי.
שפעת
חיסון שפעת לא מוגדר תמיד כחלק מחיסוני השגרה, אם כי גם אותו כדאי מאוד לבצע על מנת למנוע את תסמיני וסיבוכי מחלת השפעת: חום גבוה, כאבי ראש וגרון, נזלת, שיעולים, עייפות, חולשה ועוד. המלצת משרד הבריאות היא לחסן את הילדים מדי שנה, לפני החורף.
את החיסון ניתן לקבל בקופות החולים, לכלל האוכלוסייה, ובבתי הספר (לילדים בכיתות ב'-ד'). ניתן לבחור בין חיסון מומת או מוחלש: החיסון המומת, הניתן כזריקה, מתאים לכלל האוכלוסייה החל מגיל שש. החיסון המוחלש, אותו מקבלים כתרסיס, אינו מתאים לאוכלוסיות רגישות דוגמת פעוטות עד גיל שנתיים, נשים בהריון, חולי אסטמה ועוד.
בניגוד לתפיסה המקובלת החיסון אינו עלול לגרום למחלת השפעת, כשתופעות הלוואי נחשבות לנדירות ולפשוטות באופן יחסי: חום, כאבים מקומיים, נזלת וגודש באף (בחיסון המוחלש) ועוד.