איך לתווך לילדים שלנו את המצב הבטחוני?

לאור המצב הבטחוני חברנו לשירה מיה, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית שמעניקה עצות איך לתווך את המצב לילדינו ולהגביר בקרבם את תחושת הביטחון

את הפוסט הבא אני כותבת כדי לנסות לסייע לכל ההורים היקרים בימים קשים אלו על מנת להגדיל את יכולת החוסן הנפשי ואת ההתמודדות האפשרית בתקופה קשה זו יחד עם הילדים 👨‍👩‍👧‍👦❤️‍🩹

אירועי הימים האחרונים והמצב הביטחוני היו כואבים ומורכבים ברמה האישית, המשפחתית, והלאומית ומלווים בלחץ, חרדה ודאגות לנו ולאהובים שלנו. אירועי חירום ובפרט מלחמה עשויה ליצור בהלה, בלבול, חוסר ביטחון וודאות בקרב כולנו וכמובן בקרב ילדינו. האירועים שחווינו וחווים הינם קשים בכל קנה מידה אפשרי ומחזירים אותנו לימים היסטוריים שלמדנו עליהם אך לא חשבנו שנחווה בעצמינו. העובדה כי הסיכון מגיע לחלקים רבים בארץ מכניסה אותנו לחרדה ממשית וקיומית, המשפיעה  גם על ילדינו הרגישים לכל המתרחש ובמה שנשדר עליהם. בנוסף לכך, המראות הקשים שאנחנו נחשפים אליהם בערוצי התקשורת וברשתות החברתיות כואבים באופן בלתי ניתן לתיאור וחושפים אותנו לתוכן גרפי קשה מנשוא המקשה על העיבוד ועל יכולת החוסן שלנו.

איננו תמיד יודעים עד כמה ילדינו קולטים את המידע אליהם הם נחשפים בבית וכיצד הם מפרשים מידע זה. לכן יש לנו אחריות משמעותית מאד לעזור ולתווך לילדינו את המציאות באופן המותאם והמגן ביותר עליהם. ילדים ואף פעוטות, קולטים הרבה מאד מהמתרחש סביבם, קל וחומר כאשר רמת הרגישות שלהם מלכתחילה גבוהה יותר. הם קולטים את טון הדיבור שלנו, הדאגה והלחץ סביבם ואת השינוי בשגרה שהם מכירים. הם מבינים שקיים כעת מצב שונה מהרגיל ואף חלקם מבינים שזהו מצב חירום. עם זאת, כמובן בהתאם לגיל, לא תמיד ילדים מבינים או מסוגלים בהכרח לתפוס מדוע. על כן חשיבות התיווך הנכון של ההורים גדולה עד אין קץ. היא מספקת לילד את הביטחון שהוא זקוק לו כאשר הוא מפרש את העולם שהוא חווה בתקופה רגישה זו.

כאשר מדובר בילדים צעירים, פעמים רבות אנחנו מנסים להגן עליהם מפני חשיפה לאירועים הקשים על מנת למנוע טראומה ומצוקה רגשית בקרביהם. עם זאת, לא תמיד ניתן להסתיר זאת לחלוטין, גם מילדים צעירים מאד, בשל ההיקף והמורכבות במצב של מלחמה, שקורית כאן ומשפיעה על שגרת החיים של כולנו. על כן רבים תוהים האם כדאי לשתף את הילדים במצב הביטחוני, וכיצד לעשות זאת באופן שלא יכניס בילדים פחד ודאגות מיותרות.

❣️

הבנה ומודעות למצבינו הרגשי

קודם כל, חשוב להבין את המצב הרגשי שאנחנו עצמינו נמצאים. במידה ואנחנו חשים לחץ וחרדה, התחושות הללו מועברות החוצה ומשפיעות גם על הילדים. מצד אחד, אי אפשר לנטרל את הרגשות שלנו ונורמאלי לחלוטין שנרגיש בימים אלו לחוצים, עצובים, מבולבלים, כאובים מהמראות הקשים ונחשפנו אליהם. מאידך, יש לנו ילדים קטנים אשר מפרשים את העולם דרכינו. על כן, לצד הקושי העצום, חשוב להיות מודעים למצב שלנו ולנסות לווסת את עצמינו ואת העוצמות הרגשיות שלנו מולם. דווקא הניסיון להירגע עבור ילדינו, באמת עשוי לתרום לתחושת הרוגע שלנו משום שאנחנו מרגישים כי יש בידינו אחריות רבה, והעיסוק באחריות זו תורמת לתחושת החוסן שלנו.

❣️

שיח קצר עם הילד

בהתאם לגיל ורמת ההבנה של הילד, נערוך שיח קצר במילים כמה שיותר פשוטות ומובנות. נסו תחילה להבין מה הם כבר יודעים, ובשיח איתם להדגיש כי הצבא שומר על המדינה ועלינו. המילה 'עלינו' היא חשובה כי היא עשויה לחזק ולחבר אותם לתחושת הביטחון האישית שלהם.

❣️

לשים לב לניסוח

חשוב לזכור כי שפתם של ילדים שונה משפתם של מבוגרים. ילדים, במיוחד קטנים יותר, נוטים שלא להבדיל בין מציאות ודמיון ולכן חשוב לראות מה הילד כבד יודע (למשל, מה זאת מלחמה?) ולעשות סדר ולהשתמש במושג מלחמה כמו ריב בין ילדים. אפשר לומר שיש כרגע לחימה כי יש ריב מאוד קשה בין הצבא שלנו ששומר על המדינה לבין ארגונים שנקראים חמאס (אפשר לשאול "אולי שמעת את השם הזה?"). חשוב לתת לילד תשובות מלאות לשאלותיו, גם כאשר הן חוזרות על עצמן. חזרתיות על שאלות מסייעת לילדים לעכל ולעבד את המידע שהם קולטים.

❣️

יצירת סדר הגיוני של אירועים

בהתאם לגיל, חשוב לחבר את האירועים על מנת לייצר סדר הגיוני (עד כמה שאפשר...) ולספק תשובה לשאלות הרבות שעשויות לעלות אצלם. למשל, האזעקות שהם שמעו והכניסה לממ״ד, מקלט או לחדרי המדרגות היו בגלל שאלו מרחבים מוגנים, ותפקידה של האזעקה לאותת לנו להגיע מידית למרחב מוגן על מנת לא להיפגע. אז למרות שהאזעקה חזקה ויכולה להפחיד היא בעצם שומרת עלינו. חשוב להפוך את שמיעת האזעקה לגורם מגן ולא לגורם מפחיד.

❣️

לצפות לתגובות רגשיות מגוונות

כאשר אנחנו מדברים עם הילדים ושואלים איך הם מרגישים, חשוב להבין כי ישנם ילדים שישתפו וידברו וזה יסייע להם לעשות סדר ולייצר שגרה. עם זאת, כמובן שישנם ילדים שמראש רגישים, פגיעים וחרדים יותר, וזקוקים להרבה יותר על מנת להירגע ולייצר שגרה. במצב כזה חשוב להפעיל שיקול דעת ולהחליט מה נכון ומה כדאי לומר לילד. תלוי במצב בבית, האם יש בן משפחה או אבא שנלחם או נפגע, במידת החשיפה שהייתה עד כה וכדומה.

❣️

סיכום השיחה במענה על שאלות

חשוב לא להשאיר את הילד עם שאלות, לנסות כמה שיותר לבדוק מה הילד חושב ומרגיש ואילו שאלות עוד נותרו לו שהוא היה רוצה לשאול. עצם היכולת לשאול את השאלות את ההורה מהווה עבור הילד מרחב להביע את עצמו ואת החששות שלו גם אם לא לכל דבר יש לנו תשובה ברורה.

❣️💪🏻

תפקיד

המשוואה היא כזו: תפקיד=שליטה. כאשר אנחנו במצב מעורר חרדה, החוויה עשויה להיות של חוסר וודאות או חוסר שליטה. תפקיד, גם אם הקטן ביותר, מייצר אצלנו מעגל של שליטה בתוך ענן חוסר הוודאות. אנחנו מייצרים מקום שאנו יכולים לשלוט בו ולתרום בו, ולכן אנחנו מצליחים מעט להקל על החרדה.

בנוסף, לשינוי שגרה ואורח החיים שלנו, אנחנו במצב של מלחמה הגוררת איתה תחושות של חוסר אונים ואשמה על כך שאנחנו נמצאים בבית אשר יתכן וקרובים אלינו נמצאים בחזית, ולעיתים לא יודעים מה בדיוק אפשר לעשות כדי לסייע.

באופן פרדוקסלי, עצם ההורות מהווה עבורנו תפקיד נצחי שכזה, שבו אנחנו דואגים לרווחת הילדים שלנו. התפקיד הזה מכניס אותנו לדריכות של פעולות שאנחנו יכולים לעשות.

חשוב לחשוב על פעולות אקטיביות שיכולות לסייע לנו להרגיש קומפטנטיים (בעלי מסוגלות). גם עבור הילדים, חשוב למצוא תפקיד, ואפשר להיות מאד יצירתיים כאן. אפשר להתנדב, להכין אוכל לחיילים, לצייר ציור, לכתוב מכתב, לצלם סרטון, לשיר שיר, לכתוב סיפור וכל דבר העולה על רוחכם. להעלאת המורל יש ערך אדיר בימים אלו וזה אחד מהדברים החשובים ביותר על מנת לשמור על החוסן שלנו. גם תפקידים קטנים בבית כמו לעזור להכניס את חיית המחמד למרחב המוגן, או לעזור להכין את ארוחת הערב עשויים לעזור. כל תפקיד מייצר לילד חוויה שהוא עוזר ותורם, ומסייע לתחושה חיובית יותר. זה גם מייצר ולו במעט, חוויות מרגשות ומלאות משמעות להישען עליהן, הנצרבות בתקופה קשה זו.

❣️

שמירה על שגרה

שמירה על שגרה חשובה לנו ומייצרת וודאות וביטחון. במצב שאנו נמצאים השגרה הופרה ואין ספק בכך, אין לימודים או חוגים או פעילויות שאליהם הילד אולי היה רגיל. על כן חשוב לשמור על השגרות הקטנות של הבית שהילד מכיר: סדר יום, ארוחות, מקלחות, זמן למשחק וכדומה. בימים אלה חשוב להכניס גם זמן אולי לשיח ורפלקציה – איך הרגשת היום? איך נוכל להרגיש טוב יותר מחר? מה אתה צריך ממני כדי להרגיש רגוע יותר?

הוודאות של השגרות הקטנות בבית הם המקום הבטוח של הילדים בתוך חוסר הסדר שאנחנו המבוגרים חשים, ולמעשה גם השגרות שלהם, הן סוג של שגרות קטנות בשבילנו.

❣️📵

הפחתה בחשיפה לטלוויזיה וסרטונים לתכנים קשים

לאחרונה אנחנו מוצפים בסרטונים קשים וכואבים מאד ברשתות החברתיות החושפים אותנו לזוועות שהנפגעים עברו. הסרטונים הללו, לרוב עלולים להיות גרפיים מאד והצפייה בהם משתקת. חשוב להבין שמטרת הסרטונים היא בראשה הסברה ותיעוד של המצב לעולם. לא כל אדם שצופה בסרטון מסוגל לעבד את זה. החשיפה לתכנים הקשים עלולה להחליש את רמות החוסן שלנו ולהגביר את תחושת החרדה, ולכן אנחנו חייבים לצנזר קודם כל עבור עצמינו. לצד זאת, חשיפה מתמדת לחדשות משאירה את המערכות שלנו דרוכות ומתישה את הנפש מאד. חשוב ליצור איזון של חשיפה עניינית למה שקריטי לדעת (היכן יש אזעקות, כניסה מידית למרחבים המוגנים, או התראות חשובות ומידיות אחרות), ולהפחית ככל האפשר את החשיפה לסרטונים האיומים שקיימים ברשת. הצפייה מספקת לנו מעין תחושת מדומה של שליטה, אך לאחר הצפייה אנחנו עלולים לחוש מכווצים וחסרי אונים. היא מחלישה את הנפש ועלולה לייצר טראומה שניונית כתוצאה מחשיפה לתכנים כואבים במיוחד, מה שעלול לפגוע בתפקוד שלנו ככלל וכהורים בפרט.

❣️

תשומת לב, והכלה של המצב

כולנו מכירים את המשפט "זו תגובה נורמלית למצב לא נורמאלי". אנחנו בדיוק בימים שהמצב הוא לא לחלוטין נורמאלי, ועל כן הוא דורש מאתנו יותר מתמיד התמודדות, הסתגלות ומשאבים נפשיים. לכן, יותר מתמיד, חשוב לתת למקום להבעת הרגשות של הילדים ולהבין שיתכן ותיווצר רגרסיה בהתנהגות לאור מורכבות הסיטואציה וזה נורמאלי לחלוטין במציאות זו.

אנו צריכים לגלות אמפתיה ולהבין כי ברגעים אלו הילדים מתמודדים עם סיטואציה חדשה, קשה, בלתי מובנת (גם לנו היא לא מובנת) ולכן ביטוי הרגשות הוא הכרחי, חשוב מאין כמוהו ומסייע לעיבוד של המצב.

בשיח עם הילדים חשוב לתקף את הרגשות שלהם ולתת להם מקום ולגיטימציה. כל קשת הרגשות עשויה לעלות, מפחד, עד אדישות, געגוע או כעס. לילדים צעירים לרוב ישנה חשיבה אומניפוטנטית (אני יכול) על כן הם זקוקים לשיח מרגיע (הצבא מגן עלינו, הצבא חזק, כיפת ברזל מגנה עלינו), יש לנו מרחב מוגן, נעבור גם את זה. הם צריכים לשמוע משפטים מחזקים.

חשוב מאד לא לשפוט את הילד או לא לתת לגיטימציה לדבריו, כדי לא לייצר אשמה או תחושה שלילית. יתכן והרגשות יועברו אלינו בצורה לא מעובדת ומבולגנת, והמטרה שלנו היא להחזיר לילדים שלנו את מה שהם מתארים באופן מובן. חשוב להימנע גם ממילים קשות ותיאורים גרפיים של אירועים.

❣️

תרגול של הרגעה עצמית ומשותפת

מאד חשוב לייצר שגרות המקלות על חרדה אפילו יחד עם הילד. אפשר ללמוד שיטות של נשימה להרגעה, לתרגל יחד עם הילד ולהגיד לו שבכל פעם שהוא פוחד נעשה את הנשימות ביחד. אפשר גם לתרגל יוגה, מדיטציה, כל פעילות שעשויה להרגיע ומסמנת למוח שלנו לעבור ממצב של דריכות מתמדת וחרדה לתחושה של שליטה, רגיעה ותפקוד.

בסיטואציה הנוכחית, כמעט כל אחר מכיר או חווה איש משפחה או חבר אשר גויס.

❣️

תיווך והסבר של המצב לילד

במקרה של אבא שיצא למילואים, אפשר להגיד שלמרות שאבא ביומיום לא בצבא, אם יש מצב של מלחמה (או ריב מאוד גדול) מבקשים מהרבה אנשים לבוא לעזור, לשמור ולהגן עלינו יחד עם שאר החיילים, ובגלל זה היום במקום ללכת לעבודה, הוא הלך לצבא והיה צריך ללבוש מדים. יכול להיות שזה ייקח כמה ימים ואנחנו נהיה איתו בקשר בטלפון.

❣️

אוורור של רגשות ושיח

במצב זה, הילד עשוי לגלות דריכות ולחוות דאגה ופחדים. כמובן בתלות ברמת ההבנה והגיל. חשוב מאד לעורר תחושה של חוסן, כוחות, העצמה וביטחון לילד. גם כאן כדאי לתת תפקיד, להגיד לילד שהוא יכול לצלם סרטון לאבא במילואים, לצייר ציור וכל דבר שיכול לשלוח אהבה, אור, אמונה וחשיבה חיובית.

כפי שזכור לנו כשאנחנו טסים במטוס, לפני ההמראה מקרינים לנו סרטון ובו מזהירים אותנו שבמצב חירום נדרשים קודם כל אנחנו להגן על עצמינו ורק לאחר מכן לדאוג לאחר לידנו, על מנת שאכן נוכל לדאוג לו. כך גם בכל מצב חירום אחר. האינסטינקט הראשוני עלול לפעמים להיות הפוך וחשוב לשים לב לזה.

כעת המצב הנפשי שלנו כהורים עלול להיות מעורער, פגוע ומלווה בחרדה וחששות. האחריות המלווה להורות עלולה לעורר תחושות של חרדה, אשמה על כך שאיני כפי שאני תמיד, או בדידות ועומס פיזי ומנטאלי, במידה ובן הזוג אינו בבית ונמצא בצבא / גוף ביטחוני אחר. חשוב לזכור שעל מנת שנוכל לעזור לילדינו להתמודד, אנחנו זקוקים גם לרגעים מרגיעים עבור עצמינו ככל שניתן. אפשר לחשוב על פעולות קצרות שמגבירות את החוסן או פשוט גורמות לנו להרגיש טוב. כאשר אנו משדרים לעצמינו מסרים חיוביים, חזקים ומעצימים, כך גם אנחנו מעבירים את האנרגיה הזו הלאה לילדים ומצליחים לשפר את יכולת החוסן שלנו ואת שלהם כאחד.

חישבו מה עושה לכם טוב ומחזיר לכם, ולו במעט, את תחושת השגרה המוכרת שלכם. אילו רוטינות או הרגלים תוכלו להכניס כעת על מנת להקל מעט על תחושת שיבוש השגרה. חישבו על מה מרגיע אתכם, מה מעורר בכם מסוגלות, כוחות או העצמה. זכרו כי על אף הקושי העצום בתקופה הנוכחית, זה זמני. כל תקופה היא זמנית ואנחנו כעת צריכים לגייס את כל המשאבים שלנו על מנת להצליח להתמודד, לשמור על הנפש שלנו ולנסות כמה שיותר לשמור על האור שבתוכנו בתוך תקופה של חושך. שבתקווה גם אחרי החושך הזה יעלה השחר🙏🏻

שנדע ימים טובים יותר והלוואי ולא נצטרך עוד לעבור אי פעם שום דבר כזה אמן מאחלת בריאות נפשית ופיזית לכולם וחיבוק לכולם,
שירה, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית 🤍