הכל על אבעבועות רוח

 אבעבועות רוח היא מחלת ילדים נפוצה ומדבקת, שעל אף החיסון נגדה, היא עדיין ממשיכה להופיע בדרגות חומרה שונות. המחלה עצמה אינה נחשבת למחלה קשה, אלא בעיקר מתסכלת ומטרידה, אך היא עשויה לגרום לסיבוכים שונים שכדאי להיות מודעים אליהם.  

הגורם למחלה הוא וירוס ממשפחת ההרפס שנקרא וריצלה זוסטר. הווירוס עובר באוויר ובמגע, מתמקם בבלוטות הלימפה ומשם חודר למחזור הדם. תקופת הדגירה של הווירוס בגוף נמשכת בין 14-21 ימים, ואחריה מופיעים פצעונים מגרדים ומפרישים מלווים בחום גבוה. החולה נחשב מדבק כ-48 שעות לפני הופעת התסמינים, ולכן קשה למנוע הדבקה.  

המחלה תוקפת אנשים בכל גיל, אפילו עוברים בבטן אימם יכולים להדבק אם האם החולה, אך מרבית האנשים יחלו במחלה זו פעם אחת בלבד. ככל שהחולה מבוגר יותר כך המחלה עלולה להיות קשה יותר. 

תסמיני המחלה: חום וגירודים 

לרוב, המחלה נפתחת בחום גבוה שיכול להגיע עד 40 מעלות, שמלווה בהרגשה כללית רעה וחולשה. החום יכול להמשך עד שישה ימים, ובמקביל מתחילים להופיע פצעונים ושלפוחיות על החזה, הבטן, הראש והצוואר. הפצעונים מופיעים בהדרגה במשך מספר ימים, ומלווים בגירודים והפרשות. לעיתים הפצעונים יופיעו גם בחלל הפה, באוזניים ובאיברי המין.  

מספר הפצעונים משתנה מילד אחד לשני, ותלוי בעמידותה על המערכת החיסונית. יש ילדים שיקבלו את המחלה באופן קל יותר מילדים אחרים, ואין דרך לדעת זאת מראש.  

סיבוכים: זיהומים משניים 

כ-2% מהחולים עשויים לפתח סיבוכים שונים, כשהעיקרי הוא זיהום משני. כלומר, חיידק אחר שחודר לגוף דרך הפצעונים ויכול לפגוע במערכות שונות גוף. סיבוכים נוספים יכולים להיות זיהומים במפרקים ובעצמות, דלקת ריאות ועוד.

הסימנים המובהקים ביותר לסיבוכים הם חום גבוה שעולה בפתאומיות 24 שעות לאחר שהחום הראשוני כבר ירד או הופעת פריחה נוספת על העור השונה מהפריחה הרגילה של המחלה. במקרים אלו יש לגשת במהירות לרופא שישקול טיפול אנטיביוטי או אשפוז.  

סיבוך נוסף של המחלה, שהוא אסתטי בבסיסו, הוא הסיכון להיווצרות צלקות בעור באזורי הפצעונים. למניעת הצלקות יש למנוע מהילד או התינוק לגרד את הפצעונים, ואם נתקלים בקושי אז ניתן להלביש לילדכם כפפות. במקרים בהם מתפתחת אדמומיות או מוגלה באחד הפצעים או יותר כתוצאה מהגירוד, יש לגשת לרופא ולהתייעץ עמו לגבי המשך הטיפול.  

הטיפול: הורדת חום 

קיימת תרופה נגד הרפס שנמצאה יעילה גם בהקלה על תסמיני אבעבועות הרוח. ברוב המקרים הרופאים לא ימליצו על תרופה זו לתינוקות וילדים שלא סובלים מסיבוכי המחלה מחשש לתופעות לוואי, כמו: פגיעה בכליות.  

מכיוון שבצורתה הנפוצה המחלה נחשבת קלה, הטיפול בה לרוב כולל משחה להקלה על הגרד ותרופות להורדת חום.

במקביל לטיפול התרופתי, חשוב לשמור על היגיינה, שכן מרבית הזיהומים מתפתחים בעקבות גירוד של הפצעים הפתוחים. לכן, יש להקפיד על שטיפת ידיים וגזיזת ציפורניים ולמנוע מפגש בין ילד חולה לילדים בריאים.  

ההחלמה: חוזרים לגן עם עור נקי 

תהליך ההחלמה מתחיל לאחר מספר ימים, כשהפצעים והשלפוחיות מתייבשים ומתכסים בגלד. בשלב זה הילד כבר אינו מדבק, החום בדרך כלל יורד ואפשר להחזיר את הילד לגן הילדים. לאחר ההחלמה, נגיף הוריצלה זוסטר נשאר בגוף באופן רדום, ולכן מרבית הילדים מחוסנים באופן טבעי מהידבקות חוזרת במחלה.  

במקרים מסוימים, הנגיף יתעורר לאחר מספר שנים ויגרום להתפרצות מחלה שנקראת "שלבקת חוגרת". הגורמים למחלה זו אינם ידועים, ותסמינה העיקרי הוא הופעה מחודשת של הפצעונים באזור מסוים בעור.  

לרוב הפצעונים יחלפו מעצמם ללא טיפול, אך ילד או מבוגר שסובל משלבקת חוגרת יכול להדביק אחרים שעדיין לא לקו באבעבועות רוח. מחקרים מראים שהחיסון נגד אבעבועות יעיל גם במניעת שלבקת חוגרת.  

החיסון: מקל על התסמינים, אבל לא מונע 

החיסון נגד אבעבועות רוח קיים כ-30 שנה בלבד, ובשנת 2008 הוא צורף לשגרת החיסונים בישראל. הוא ניתן בשתי מנות לכל ילד, הראשונה ניתנת בגיל שנה בטיפת חלב והשנייה ניתנת בכיתה א'.  

כיום, החיסון אינו מונע את המחלה לגמרי, אך ילדים מחוסנים שנדבקים באבעבועות רוח לרוב לוקים בה בצורה קלה ואינם סובלים מסיבוכים. ניתן גם לחסן ילדים שנחשפו לילד חולה באבעבועות רוח כדי למנוע את המחלה או להקל על תסמיניה. יש לתת את החיסון עד 72 שעות מרגע ההדבקה.    

מאז שהחיסון הפך לשגרה, שעור הילדים שנדבקו באבעבועות רוח בישראל ירד באופן משמעותי. ההנחה היא שכשכיחות המתחסנים תעלה בעוד מספר שנים תרד גם שכיחות המחלה ואולי היא אף תמוגר לחלוטין.