שן ראשונה אצל תינוקות

בקיעת שיניים אצל תינוקות היא תהליך שלוקח זמן, והשן הראשונה שניתן לראות בפה בין גיל 4-7 חודשים, ככל הנראה התחילה את תהליך הבקיעה כבר קודם, סביב גיל 3 חודשים, ואת תהליך ההתפתחות מוקדם עוד יותר, בשלבים הראשונים של חיי העובר.
זמני בקיעת השיניים משתנים בין תינוק לתינוק, אבל ניתן לצפות בפרקי זמן שכיחים:
השיניים הראשונות שבוקעות הן בד"כ השיניים החותכות המרכזיות, הממוקמות בלסת התחתונה מקדימה, וחודש עד חודשיים לאחר מכן, בוקעות ארבעת השיניים הקדמיות העליונות, החותכות הקדמיות והצדדיות. הבאות בתור לבקוע הן הטוחנות ולאחריהן הניבים, ושיני החלב האחרונות לבקוע הן הטוחנות האחוריות, סביב גיל שנתיים וחצי- שלוש.

בקיעה של שן חדשה מאופיינת בשני דברים: זה תהליך, וזה ככל הנראה כואב. במשך הזמן עד לבקיעת השן התינוק עשוי לתת אינדיקציה למצבו, ביום ובלילה, ולבשר לכם כי תוך מספר ימים תוכלו לצפות בתוספת לבנה מהחניכיים הורודות.
ריכזנו עבורכם פירוט של מספר תופעות נפוצות ודרכים להקל עליהן:
- חוסר תיאבון: חניכיים רגישות גורמות לקושי בלעיסה ולכן גם לירידה בתיאבון. מומלץ לתת מזון קר, במנות קטנות, ולהקפיד בעיקר על השתייה.
- קושי בשינה: בקיעה של שן החוצה דרך הבשר עלולה להכאיב, ולכן התהליך מקשה על ההירדמות ועל השינה של התינוק ושל הוריו.
- חוסר שקט: מעבר לתחושת הכאב, עצם התחושה החדשה שחווה התינוק, שלא הכיר קודם לכן, עשויות לגרום לו לחוסר שקט כללי, שיעבור רק כשהשן תבקע. ניתן להקל עליו בעזרת מגע רב, חיבוקים ותשומת לב מוגברת.
- חניכיים נפוחות: בקיעת שן גורמת לעיתים קרובות לאודם או נפיחות בחניכיים. תוכלו לקחת אצבע נקייה שלכם ולעסות את האיזור הנפוח בשבילו לצורך הקלה, או לקחת מגבת קטנה, להקפיא אותה במשך מספר דקות ולתת לו להיעזר בה.
- ריור מוגבר: הריור לקראת בקיעת שן חדשה מתגבר ואף עשוי לגרום לאודם או פצעונים באיזור הפה. מומלץ לנגב את איזור הפה לאורך היום כדי למנוע מצבור חיידקים ורטיבות.
- הכנסת ידיים לפה: לקראת הבקיעה התינוק חווה אי נוחות רבה באיזור החניכיים, הוא זקוק ללעיסה, להכנסת ידיים וחפצים ולהרגעת האיזור בעזרת כל מה שהוא יכול להכניס לפיו. ניתן לתת לתינוק נשכנים וצעצועים בטיחותיים שיקלו עליו.